"התנהלות קרנות הגידור מסכנת את שוקי המניות בכלל ואת השוק הישראלי בפרט, שכן סטטיסטית לא בטוח שיש מקום לכל כך הרבה שחקני ארביטראז' הלוקחים סיכון תמורת פרמיה", כך אומר היום זיו פניני ממגדל שוקי הון.

ראשית, מסביר פניני את אופי הפעילות של קרנות גידור: מדובר בקרנות שמנהלות כסף רב תוך שהן ממנפות עצמן ומשקיעות באסטרטגיות שונות, על מנת להשיג תשואה עודפת שאינה תלויה בכיוון שוק זה או אחר. הן גם אינן מחויבות בתשקיף, או דרך חשיפה קבועה וידועה. האסטרטגיות הנפוצות בקרנות אלו הינן: מכירת אופציות בשוקי מטבע ומניות (ניצול פרמיות), מכירת עקום סטיות תקן בשוקי מניות, מכירת אג"ח קצר וקנייה ממונפת של אג"ח ארוך, ומכירת מדד מניות וקניית מניות ספציפיות.

לדבריו של פניני, מנהל חדר מסחר במגדל שוקי הון, "בעולם קיימות אלפי קרנות גידור שמנהלות מעל 1.5 טריליון דולר ונוהגות למנף השקעותיהן פי 10-5 ויותר. למספרים אלו יש עוד להוסיף כסף רב שמנוהל בצורה דומה אך לא מדווח כקרן גידור כתיקי נוסטרו, שותפויות, משקיעים פרטיים ועוד".

עוד הוסיף פניני: "גם כאן לא נגמרת הרשימה: גם החברות שמנהלות כסף באופן מסורתי יותר – בדרך כלל לטווח ארוך – מצויות בתחרות קשה, ולכן נוטות לעשות שימוש באסטרטגיות של קרנות גידור ובמסגרת זו ליטול סיכונים במטרה לרוץ אחר התשואות. אפילו החברות הציבוריות מבצעות לא אחת השקעה ישירה או עקיפה בקרנות גידור. גם הציבור הרחב – מעבר להשקעתו הישירה בשוק – קונה לא פעם מכשירים מובנים".

"אבל מי עומד מול כל אלו?", שואל פניני, "מי מאזן את המשוואה ומבצע אסטרטגיות של קניית סיכון או אופציות, מכירת עקום תשואה, קנית אג"ח יציב מול מכירת אג"ח מסוכן, קניית מטבע חזק ומכירת חלש קניית ביטוח וסטיית תקן ועוד?". במילים אחרות: "מי הוא האופוזיציונר הגדול?", ו"האם סטיית התקן הנמוכה ומדדי הסיכון העולמיים הנמצאים בשפל הסטורי מצביעים על משהו?"

פניני מזכיר כי בימים כגון ימי הירידה בסין, אלו שגררו ירידות זמניות בשווקי עולם, היו אלו דווקא קרנות הגידור והתיקים הממונפים שייצבו את המחירים וקנו בזול. הם עשו כך, הוא מזכיר, גם בימי מלחמת לבנון השניה כש"קנו וגדלו ומינפו".

האם כך הם יעשו גם בתקופת הירידות הבאה?

"יכול להיות, אבל זה יהיה רק כל עוד הירידות תהיינה לזמן קצוב וקצר".

לדעת פניני, כאשר תתחיל הבעיה, ואירוע כזה או אחר ידליק את הבנזין ואבק השריפה, וירידות השערים יהיו לטווח ארוך יותר מהתיקונים שעברנו לאחרונה, חלק מהגופים יצטרך להנזיל את עצמם בכל מחיר, ואז ככל שהמחירים ירדו – הלחץ על המכירות יגבר.

"או אז", הוא אומר, "נקבל מחירי חברות זולים יותר, פרמיות סיכון גדולות יותר, ועקומי תשואה תלולים יותר".

מתי זה יקרה?

פניני סבור כי "תיקון שערים זה יכול להגיע בטווח הקצר אך יכול גם להתמהמה, לחכות להודעה חיובית שתגרור את השווקים למהלך נוסף, אלים, קצר אגרסיבי והכי חשוב אחרון – כלפי מעלה. מהלך זה, אם יבוא, יגרור אחריו המשך הסברים כלכליים חדשים ויכול לגרור גם מעגל נוסף של כסף אל שווקי המניות והאג"ח הארוך, אך בסופו של דבר כשהמגמה הזו תגמר, הכסף ינסה לצאת בלחץ, ומן הסתם, באגרסיביות רבה משנכנס".

אז מה זה אומר על השוק המקומי?

פניני צופה כי כאשר יהיו ירידות מתמשכות בבורסות העולם ובארץ הן יהיו מאוד כואבות, וזאת בשל הצורך של הגופים השונים שעובדים על אשראי להנזיל את נכסיהם: "הרגע בו הירידות יתחילו מתקרב, וזאת בשל סימנים המשתקפים מנתוני המסחר השונים, כגון סטיות התקן שנמוכות היסטורית, יתרות שורט שקטנות ונתונים נוספים".

הוא מזכיר כי ירידות מתרחשות בדיוק כשאף אחד לא מצפה להן, ובדרך כלל מתלווה להן לפני כן תחושת אופוריה מתמשכת כגון זו הנצפית כעת בשוק ההון, וכאשר סטיות התקן נמצאות בשפל היסטורי – כמו היום.

הופיע לראשונה ב TheMarker בתאריך 29.4.2007. כתבה: שרון שפורר