המחאה החברתית, שחוגגת עוד מעט כשנה, מחליפה מידי כמה שבועות נושא – החל מקוטג', דרך מחאת האוהלים על דיור, חינוך חינם, עמלות הבנקים והנושא החם של השבועות האחרונים – דמי ניהול קרנות הפנסיה. לא אכנס כאן לציוני דרך וציונים בכלל הנמדדים בתוצאות כגון: יוקר סל המחיה, מדד הדיור וכו', זאת כיוון שמלבד מודעות וערנות ציבורית שהובילה לעיתים יותר (מחירי הקוטג') ולעיתים פחות (מחירי שאר הגבינות שעלו חזרה)

נגיד הפד האמריקני, בן ברננקי, מתמחה לאחרונה בלייצר אין מאין. בפגישה האחרונה של הבנק המרכזי הצליח ברננקי, מבלי שיהיו ברשותו כלים מוניטאריים אמיתיים, להשטיח את עקום התשואות ולהוריד את הריבית הארוכה.

איזו פתיחת שנה. נדמה ששום דבר לא מונע מהשוק לרוץ, לא הורדות הדירוג באירופה, לא המו"מ המתמשך ביוון וגם לא הסנקציות על אירן. בחודש האחרון חזינו בעליות שערים נאות כמעט בכל אפיק השקעה.

בשקט בשקט, בצל ההמולה התקשורתית שמלווה בשנים האחרונות את שוק הנדל"ן למגורים בישראל, צמח לו ענף המשרדים בצורה משמעותית לא פחות. זאת, תוך שהוא מגלה עוצמה יחסית מול המשבר העולמי ורושם שיעורי תפוסה גבוהים ויציבים.

יחידת ניהול החוב הממשלתי הנפיקה השבוע, בהצלחה גדולה, אג"ח שקלי לא צמוד למדד לפדיון בעוד 30 שנה. הנפקה זו הינה המשך ישיר להנפקות האחרונות של סדרות צמודות מדד לטווחים דומים (ממשלתי צמוד 841) והיא משמחת משלל סיבות.